מאמצים כלב: כל מה שצריך לדעת לפני שמביאים כלב מעמותה הביתה
אימוץ כלב הוא החלטה מרגשת ומחייבת לשנים ארוכות. כך תבחרו כלב שמתאים לאורח החיים שלכם, תכינו את הבית ותעברו בהצלחה את השבועות הראשונים.
בכל רחבי הארץ פועלות עמותות, כלביות ומתנדבים שמחפשים בית חם לכלבים נטושים, וכל אימוץ כזה מציל חיים ומפנה מקום לכלב נוסף. אבל אימוץ כלב איננו החלטה רגעית. מדובר בבן משפחה חדש שילווה אתכם עשר שנים ויותר, עם צרכים, אופי והיסטוריה משלו. כדי שהאימוץ יצליח, וכדי שהכלב לא יחזור לכלבייה אחרי כמה שבועות, חשוב להתכונן היטב, לבחור נכון ולהבין מה מצפה לכם בתקופה הראשונה.
לשאול את השאלות הנכונות לפני
לפני שאתם מתאהבים בתמונה של כלבלב ברשתות החברתיות, כדאי לעצור ולשאול כמה שאלות כנות. כמה זמן ביום אתם בבית? האם יש לכם זמן ליציאות קבועות, לאילוף ולמשחק? מה גודל הדירה, והאם יש חצר? האם בעל הדירה מאפשר כלבים, אם אתם שוכרים? והאם כל בני הבית מסכימים לאימוץ ומבינים את המחויבות?
חשוב גם לחשוב על העתיד. מעבר דירה, הולדת תינוק, שינוי בעבודה או נסיעות לחו״ל הם אירועים שעשויים לקרות במהלך חייו של הכלב, וכדאי לתכנן מראש איך תתמודדו איתם. כלב איננו צעצוע שאפשר להחזיר כשהנסיבות משתנות.
ולבסוף, השאלה הכלכלית. גידול כלב כרוך בהוצאות שוטפות על מזון, ציוד, חיסונים, טיפולים וטרינריים ולעתים גם פנסיון או מאלף. כדאי להעריך אותן מראש, ולהשאיר מרווח להוצאות בלתי צפויות.
גור או כלב בוגר
רבים נמשכים באופן טבעי לגורים, והם אכן מקסימים. אבל גור דורש השקעה רבה מאוד: חינוך לצרכים, לימוד כללי הבית, התמודדות עם שלב הנשיכות והלעיסות, והרבה סבלנות. גור משאיר אתכם גם עם הרבה שאלות פתוחות לגבי האופי והגודל העתידיים שלו, במיוחד כשמדובר בכלב מעורב.
כלב בוגר, לעומת זאת, כבר הגיע לגודלו הסופי, והאופי שלו ברור יותר. רבים מהכלבים הבוגרים בעמותות כבר חונכו לצרכים, מכירים חיים בבית ומסתגלים מהר. עבור משפחות עם שגרה עמוסה, או עבור אנשים מבוגרים, כלב בוגר ורגוע יכול להיות בחירה מצוינת. גם כלבים מבוגרים ממש, שסיכוייהם להיות מאומצים נמוכים, יכולים להעניק שנים של אהבה ושקט.
ההחלטה תלויה בכם, אבל כדאי לא לפסול מראש כלב רק בגלל גילו. לעתים קרובות, הכלב המתאים ביותר איננו זה שציפיתם לו.
לבחור לפי אופי ולא רק לפי מראה
המראה הוא הדבר הראשון שתופס את העין, אבל התאמה של אופי ואנרגיה חשובה הרבה יותר. כלב אנרגטי במיוחד, שזקוק לשעות של פעילות, לא יהיה מאושר בדירה קטנה עם בעלים שיוצאים לעבודה לכל היום. כלב רגיש וביישן עלול להתקשות בבית רועש עם ילדים קטנים.
המתנדבים בעמותות מכירים היטב את הכלבים שבטיפולם, ולכן כדאי לשתף אותם בכנות באורח החיים שלכם ולבקש את המלצתם. שאלו על ההיסטוריה של הכלב, על ההתנהגות שלו מול אנשים זרים, ילדים, כלבים אחרים וחתולים, על רמת האנרגיה ועל בעיות התנהגות ידועות.
אם אפשר, בקרו את הכלב כמה פעמים, צאו איתו לטיול קצר והביאו את כל בני הבית להכיר אותו. עמותות רבות מאפשרות גם אומנה או תקופת היכרות, שהיא דרך מצוינת לבדוק התאמה לפני החלטה סופית.
להכין את הבית
לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את הבית ואת הציוד הבסיסי. רשימה בסיסית כוללת:
- קערות למים ולמזון, ומזון איכותי המתאים לגיל ולגודל
- רצועה, קולר או רתמה מתאימים, ותג עם פרטי זיהוי
- מיטה או מזרן בפינה שקטה בבית
- צעצועים לעיסה ומשחק
- שקיות לאיסוף צרכים
- שער או מחסום לאזורים שאינם מיועדים לכלב, אם צריך
כמו כן, בדקו את הבית מבחינת בטיחות: הרחיקו כבלים חשמליים, חומרי ניקוי, תרופות וצמחים רעילים, ווודאו שהחצר או המרפסת מגודרות היטב. כלב חדש, במיוחד כזה שעבר טלטלות, עלול לנסות לברוח בימים הראשונים.
בישראל חלה חובת שבב אלקטרוני, חיסון נגד כלבת ורישום ברשות המקומית. העמותה בדרך כלל דואגת לחלק מהדברים לפני המסירה, אבל חשוב לוודא שהרישום מעודכן על שמכם.
השבועות הראשונים: סבלנות היא המפתח
המעבר לבית חדש הוא שינוי גדול עבור הכלב. גם כלב שנראה רגוע בעמותה עלול להיות לחוץ, מבולבל או מסוגר בימים הראשונים, ולעתים להציג התנהגויות שלא נראו קודם, כמו צרכים בבית, יבבות בלילה או חוסר תיאבון. זה טבעי, וזה בדרך כלל חולף.
בשבועות הראשונים, כדאי לשמור על שגרה קבועה של האכלה, יציאות ושינה, לתת לכלב מקום שקט משלו ולא להציף אותו באורחים ובחוויות. תנו לו להתקרב אליכם בקצב שלו. מקובל לדבר על כלל אצבע של שלושה ימים להתאוששות ראשונית, שלושה שבועות ללמידת השגרה ושלושה חודשים עד שהכלב מרגיש באמת בבית.
בתקופה הזו, כדאי להתחיל באילוף בסיסי בשיטות חיוביות, המבוססות על חיזוק ופרס, ולהימנע מעונשים פיזיים או צעקות, שרק מגבירים את החרדה. אם מופיעות בעיות התנהגות משמעותיות, כמו תוקפנות או חרדה חריפה, היעזרו במאלף מוסמך או בווטרינר המתמחה בהתנהגות.
בדיקה וטרינרית וטיפול שוטף
זמן קצר אחרי האימוץ, קבעו תור לבדיקה אצל וטרינר. הבדיקה תאפשר להכיר את מצבו הבריאותי של הכלב, לוודא שהחיסונים מעודכנים, לטפל בפרעושים, בקרציות ובתולעים ולקבל המלצות לגבי תזונה. אם הכלב לא עבר עיקור או סירוס, הווטרינר ימליץ על העיתוי המתאים.
מכאן ואילך, הקפידו על בדיקות שגרתיות, על חיסונים שנתיים ועל טיפול מונע קבוע נגד טפילים. שקלו גם ביטוח בריאות לכלב, שיכול להקל על הוצאות בלתי צפויות.
לסיכום, אימוץ כלב הוא אחת ההחלטות המתגמלות ביותר שאפשר לקבל, אבל היא דורשת מחשבה, הכנה וסבלנות. בחנו בכנות את אורח החיים שלכם, בחרו כלב לפי אופי ולא רק לפי מראה, הכינו את הבית ותנו לכלב זמן להסתגל. בתמורה תקבלו חבר נאמן, ששמח לראות אתכם בכל פעם מחדש.