סבא וסבתא כשותפים: איך בונים קשר בריא ומיטיב בין הדורות
סבים וסבתות יכולים להיות עוגן משמעותי בחיי הנכדים ותמיכה חשובה להורים. כך מתאמים ציפיות, שומרים על גבולות ומעמיקים את הקשר בין הדורות.
בחברה הישראלית, שבה המשפחה ממלאת תפקיד מרכזי, סבים וסבתות הם לא פעם חלק בלתי נפרד מהשגרה של הנכדים. הם אוספים מהגן, מארחים בארוחות שישי, עוזרים בחופשים ומשמשים אוזן קשבת. עבור הורים עובדים, העזרה הזו יכולה להיות קריטית, ועבור הילדים, הקשר עם הסבים הוא מקור של אהבה, יציבות וחיבור לשורשים. אבל לצד כל הטוב הזה, יחסי שלושת הדורות מורכבים לעתים, ומחייבים תיאום ציפיות, כבוד הדדי וגבולות ברורים.
מה הסבים נותנים לנכדים
הקשר עם סבא וסבתא מעניק לילדים משהו ייחודי. הם מקבלים ממקור נוסף אהבה ללא תנאים, תשומת לב ולעתים קרובות גם סבלנות שההורים, העמוסים במטלות היומיום, לא תמיד מצליחים לגייס. אצל הסבים, אפשר לשמוע סיפורים מפעם, ללמוד מתכון משפחתי, לשחק משחקים ישנים ולהרגיש שייכות למשהו גדול יותר.
הסבים הם גם גשר לעבר ולזהות המשפחתית. סיפורי העלייה, הזיכרונות מהבית הישן, המסורות והשפה שבה דיברו בבית, כל אלה מעבירים לילדים תחושת המשכיות. עבור ילדים רבים, ההבנה מאין באה המשפחה שלהם מחזקת את הביטחון העצמי ואת תחושת השורשיות.
בנוסף, הקשר עם אנשים מבוגרים מלמד את הילדים על מחזור החיים, על כבוד לזקנים ועל ערכים כמו סבלנות, הקשבה ועזרה. ילדים שגדלים בקשר קרוב עם הסבים נוטים לפתח יחס חם ומכבד כלפי אנשים מבוגרים בכלל.
והתועלת לסבים עצמם
הקשר הוא דו כיווני. עבור סבים וסבתות רבים, הזמן עם הנכדים הוא מקור לשמחה, למשמעות ולחיוניות. הוא מעודד אותם לצאת מהבית, לזוז, ללמוד דברים חדשים ולהישאר מעורבים בחיים. יש סבים שלומדים מהנכדים להשתמש בטלפון חכם, ויש שמגלים מחדש את הגן הציבורי ואת מגרש המשחקים.
עם זאת, חשוב לזכור שהסבים אינם בהכרח זמינים ללא הגבלה. רבים מהם עדיין עובדים, יש להם חיים חברתיים, תחביבים ולעתים גם מגבלות בריאותיות. עזרה בטיפול בנכדים צריכה להיות מתוך רצון ובהסכמה, ולא מתוך תחושת חובה או אשמה. סבים שמרגישים מנוצלים עלולים להישחק, והקשר כולו נפגע.
לכן כדאי לשאול ולא להניח. שיחה פתוחה על כמה עזרה הסבים מעוניינים ומסוגלים לתת, באילו ימים ובאילו שעות, תמנע אכזבות ותסכולים בהמשך.
תיאום ציפיות וגבולות
אחד המקורות הנפוצים לחיכוך בין ההורים לסבים הוא ההבדלים בגישה החינוכית. הסבים גידלו ילדים בתקופה אחרת, עם תפיסות אחרות לגבי משמעת, אוכל, שינה ומסכים. לעתים הם מפנקים יותר, מאפשרים יותר ממתקים או מאריכים את שעת השינה. ולפעמים הם מעירים להורים על דרכי החינוך שלהם, מה שעלול להיתפס כביקורת.
הדרך הטובה להתמודד עם זה היא לדבר. ההורים הם האחראים העיקריים לגידול הילדים, ומותר להם לקבוע את העקרונות המרכזיים. כדאי להבחין בין כללים מהותיים, כמו בטיחות, מושב בטיחות ברכב, אלרגיות ותרופות, לבין עניינים שוליים יותר, שבהם אפשר לגלות גמישות. מעט פינוק אצל סבתא הוא חלק מהקסם, ולא כל חריגה מהשגרה מצדיקה מאבק.
כשמשהו מפריע, עדיף לשוחח בפרטיות ובכבוד, ולא מול הילדים. ניסוח שמדגיש את הערכה לעזרה, לצד הבקשה, יתקבל בדרך כלל טוב יותר: אנחנו כל כך מעריכים שאתם לוקחים אותו, וחשוב לנו שיישן עד שמונה כי אחרת קשה לו מחר בגן.
כשהסבים רחוקים
לא כל המשפחות זוכות לגור קרוב לסבים. יש סבים שגרים בעיר אחרת, ויש שגרים בחו״ל. גם במצב כזה, אפשר לשמור על קשר משמעותי בעזרת קצת יצירתיות:
- שיחות וידאו קבועות, למשל בשעה קבועה בכל שבוע
- קריאת סיפור לפני השינה בשיחת וידאו
- שליחת ציורים, מכתבים ותמונות בדואר או בהודעות
- משחקים משותפים מרחוק, כמו חידונים או משחקי מילים
- תכנון מראש של ביקורים, וספירה לאחור משותפת
הדבר החשוב הוא הקביעות. קשר רציף, גם אם קצר, משמעותי יותר מביקורים נדירים וארוכים. ובביקורים עצמם, כדאי לפנות זמן איכות אמיתי, ולא למלא אותם רק באירועים משפחתיים רועשים.
תמיכה בסבים כשהם מזדקנים
עם הזמן, התפקידים מתחלפים. הסבים, שתמכו במשפחה הצעירה, עשויים להזדקק בעצמם לעזרה. זה שלב שמחייב רגישות, משום שהוא כרוך לא פעם בתחושות של אובדן עצמאות. כדאי לערב את הנכדים בצורה מותאמת לגיל, למשל בביקורים, בעזרה קטנה או פשוט בשיחה.
ילדים שרואים את ההורים שלהם דואגים לסבים לומדים שיעור חשוב על אחריות משפחתית ועל הדדיות. גם כשהסבים חולים או מתמודדים עם ירידה קוגניטיבית, אפשר למצוא דרכים לשמור על קשר, להסביר לילדים בשפה פשוטה מה קורה ולתת להם להביע את רגשותיהם. במקרים מורכבים, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה, עם עובדת סוציאלית או עם גורמים מקצועיים בתחום הזקנה, שיכולים לסייע גם בהכוונה לזכויות ולשירותים.
לחזק את הקשר בכל גיל
כדי שהקשר בין הסבים לנכדים יהיה עמוק ולא רק לוגיסטי, כדאי לטפח רגעים מיוחדים. סבא שמלמד את הנכד לדוג, סבתא שאופה איתו עוגה, פרויקט משותף של עץ משפחה או אלבום תמונות, טיול קטן של סבא ונכד לבד. רגעים כאלה הופכים לזיכרונות שילוו את הילדים כל חייהם.
גם ההורים יכולים לעודד את הקשר, למשל לבקש מהסבים לספר על ילדותם, לשאול שאלות ולתעד את הסיפורים. מתבגרים, שלעתים מתרחקים מהמשפחה, יכולים למצוא בסבים דמות קשובה ולא שיפוטית, שקל יותר לשתף אותה.
לסיכום, סבים וסבתות הם נכס יקר ערך עבור המשפחה כולה. כשהקשר מבוסס על כבוד הדדי, על תיאום ציפיות ועל גבולות ברורים, הוא מיטיב עם כל שלושת הדורות. השקיעו בשיחה, הכירו תודה על העזרה, שמרו על קשר גם מרחוק, ותנו לילדים את המתנה של חיבור עמוק לשורשים שלהם.